התחקיר – עריפת ראשים או הזדמנות לשיפור

האם אנו זקוקים לתחקיר?

כדי לבחון את השאלה, נכון שנסכים על חמשת הקביעות הבאות:

  • כל ארגון נמדד בתוצאותיו.
  • בקצב השינויים המתחוללים כיום בכפר הגלובלי, עמידה במקום משמעה נסיגה.
  • הסביבה העסקית משתנה בקצב הולך וגובר.  ארגון אשר לא יפעל בצורה סדורה ולאורך זמן, לשפר את ביצועיו, תפוקותיו וחדשנותו, ימצא עצמו משתרך מאחור עד למצב שיפסיק להיות רלוונטי בתחומו.
  • על מנת לשפר ביצועים, יש ליצר תהליכי למידה סדורים. על כן, הנחת העבודה והתרבות הארגונית שכלל העובדים יזדהו עימה ויפעלו על פיה, יהיו שאיפה מתמדת למצוינות אישית וארגונית.
  • כדי להשיג שיפור מתמיד, יש לפתח מנגנונים ליצירת למידה רבה ועמוקה ככל האפשר.

התחקיר הוא כלי מרכזי המאפשר שינוי דפוסי חשיבה, אימוץ תרבות ארגונית חדשה ומרעננת, וייצור תהליכי למידה בלתי פוסקים המייצרים מצוינות אישית וארגונית, באופן שנותן מענה אופטימאלי לעקרונות שצוינו.

בבואנו לבחון את סוגיית הצורך בקיום תחקירים בחברות וארגונים, עולה מיד בתודעתנו ההקשר העונשי של המושג. בהוויה הישראלית מקובל ליחס את השימוש בתחקיר לצה"ל ולזרועות הביטחון. אלו גופים המבצעים תחקירים כתוצאה מכשלים מבצעיים ואחרים, ובסופו של התהליך ננקטת סנקציה או ענישה כלפי אדם או הגורם האחראי לכשל.

שורש המילה תחקיר הוא ח.ק.ר. מכאן שמטרתו היא להגיע לחקר האמת. עצם המושג והקשריו, כמו ההנחה השגויה ביסודה, כי מטרת התחקיר למצוא אשם ולהעמידו לדין, מייצרים התייחסות רגשית מוטה ושלילית, וכתוצאה מכך חוסר הבנה בסיסי לגבי המושג והתהליכים אותם התחקיר מעצב בארגון.

על מנת להמחיש כיצד מילה יוצרת הקשרים אמוציונאליים הגורמים להטיות תפיסתיות, די אם אציין כי המושג המקביל באנגלית לתחקיר הוא Debriefing שמשמעו, בחינת התוצאות בראי השתקפות התדריך (briefing). מינוח מקובל נוסף באנגלית הוא After Action Review. ניתן לחוש כי רק בשל הגדרה ומינוח שונים, ההתייחסות לנושא במימד הרגשי המיידי, גוזרת גזירה שונה של פתיחות לתחקיר.

השאלות המרכזיות המתבקשות הן, כיצד לאמץ את התחקיר ולהכילו בתוך דפוסי העבודה של הארגון מבלי לייצר אנטגוניזם כלפיו? כיצד להבטיח כי הכלי לא יהפוך לכלי ניגוח ועריפת ראשים אלא ככלי לשינוי ושיפור?

כדי למקם בארגון את התחקיר בהקשריו הנכונים, מבלי לחוש מאוימים מהשימוש בכלי, אני מציע את ההגדרה הבאה:

התחקיר הוא הליך של איסוף נתונים והצגתם, איתור שגיאות והצלחות, הסקת מסקנות והפקת לקחים, במטרה לשפר באופן מתמיד, את רמת הביצוע, האיכות והיכולות של הפרט, הצוות והארגון כולו.

שימוש בתחקיר ככלי מחולל שינוי, יביא, הלכה למעשה, את הארגון לאמץ שלוש הנחות עבודה משמעותיות, אשר ישפיעו על הארגון ואנשיו החל מטווח הזמן המיידי ולטווח הבינוני והארוך:

  • הארגון החליט להפוך עצמו לארגון לומד.
  • התחקיר אינו כלי ענישה אלא כלי למידה.
  • הארגון שם לו ליעד, ליצר תהליכים מתמשכים של שיפור ומצוינות אישית וארגונית.

לסיכום, ההזדמנות ופריצת הדרך על ידי אימוץ התחקיר, תאפשר להפוך את הארגון לגוף החותר כל העת למצוינות אישית וארגונית, תשמר את הארגון כגוף דינאמי ולומד, הנמצא כל העת בתהליכי שינוי והתאמה למציאות העסקית שסביבו. יקנה לארגון את היתרון היחסי, אשר ישמור אותו בחזית הטכנולוגית והעסקית תוך הבטחת המשך הצלחתו בעתיד.